איך בטעות לחלוטין הכרתי את סליפיבאמפ ואיך זה שינה לחלוטין את החיים שלי כאמא ואת הראיה שלי כאחות שמטפלת בתינוקות ופעוטות. לפני מספר שנים בעודי אחות בבית חולים גדול בארץ השתתפתי מתוקף תפקידי בהמון כנסי הורות . באחד הכנסים פגשתי את סליפיבאמפ.
איך חוסר שינה גרם לי להרגיש?
הייתי אמא ל4 קטנטנים וביניהם תינוק חדש שפשוט סירב לישון.
בהיותי אם מנוסה ואחות בריאות הציבור הייתי בטוחה שאין פלא בתחום השינה שלא פגשתי. ועם זאת לא הצלחתי להרדים את הבן שלי ליותר מכמה דקות ברצף. הייתי עייפה ומתוסכלת.
מהם “ארבעת” שלישי ההריון?
הרבה הורים לא יודעים אבל למעשה הריון מורכב מ4 שלישים. את השלושה הראשונים כולנו מכירים ואלו חודשי ההריון (בחילות הקאות , כאבי גב, צירים והופ יש לנו גור אדם קטן בידיים).
את השליש האחרון – זה שפותח את החיים של הילד והוא בעל ההשפעה הכי גדולה על החיים שלנו כבני אדם – דווקא אותו, רוב ההורים לא מכירים.
בשנה הראשונה להיווצרות האדם ( 9 חודשי הריון פלוס השלושה חודשים שאחרי) מתרחשת הגדילה הכי חשובה שלנו (ונכון להגיד שפרק זמן זה ממשיך עד גיל 3 והוא למעשה מהווה עיקר הגיל הרך, להרחבה קראו עוד על תיאורית 1000 הימים הראשונים).
המוח גודל ומקבל את היכולות החשובות שאנחנו צריכים כבני אדם, הגוף לומד לקבל מזון דרך דרכי העיכול והעובר שלנו הופך במרוצת הזמן הזה מיילוד לתינוק.
כמה שינה תינוק צריך?
בזמן הזה התינוק שלנו זקוק ל18 שעות שינה ביממה. אבל מה…זוכרים את המונח ישן כמו תינוק?
מי שהמציא אותו כנראה לא היה לו אפילו רבע תינוק בחייו!!!
התינוקות המתוקים שלנו או יותר נכון היילודים שלנו לא מצליחים לישון כמעט. ולמעשה כל היום שלנו מתמצא בלנסות להרדים אותם, במיוחד בשנה הראשונה לחיים.
תנועה ושינה בתחילת חיי תינוקות
התינוקות שלנו במיוחד בשליש הרביעי להריון יודעים לישון מצוין בתנועה – הרי כשהיו ברחם הרגישו איך אנחנו נעות ואנחנו הרגשנו איך העובר שלנו נירדם, כשאנחנו ישבנו לנוח העובר שלנו התעורר ליום עבודתו וקפץ לנו על השלפוחית והכליות כדי לאותת לנו – היי אני כאן הכל בסדר.
הפטנט מאחורי נידנוד ותנועה מהסוג הזה עובד על כמה עיקרון פיזי פשוט.
מהו וויסות ווסטיבולרי?
הוא נקרא וויסות ווסטיבולרי- בתוך מבנה האוזן שלנו ישנו מבנה דמוי שבלול. ובתוכו נוזל עם קריסטלים קטנטנים. למעשה תחושת שיווי המשקל שלנו והרבה מהוויסות החושי שלנו תלוי בתנועת הקריסטלים האלו במים. כשאנחנו בתנועה הקריסטלים האלו נעים בצורה אחידה. כשאנחנו לא זזים גם הקריסטלים נעים פחות. אצל הרבה פעוטות בגלל גודל האוזן יש קשיי וויסות חושי ( האוזן הינו איבר שממשיך לגדול כל החיים. ) בתינוקות התעלות ומבנה האוזן צפוף ולכן לנוזל בתוך השבלול יותר קשה לנוע. כשאנחנו מניעים תינוק הנוזל נע ולכן התינוק נרגע. יש ילדים שזקוקים להרבה תנועה ותנועה מאוד עצימה ויש שפחות.
ובדיוק פה נכנס הסליפיבאמפ.
רק אני והסליפיבאמפ שלי
דמינו לכם, הינה אני +מנשא +גב כואב ועייף מקפצת לי מרגל לרגל כי לכנס הזה דווקא הגעתי לא רק כאחות אלא גם כמבקרת והסליפי ( לימים כך הוא נודע אצלינו בבית) מונח לפני על הריצפה.
הסליפי כמתבונן עלי במבט של רחמים על האמא העייפה , אני במבט של ספקנות בעיינים.
ולרגע אחד העולם כמו בסרט נעלם . ויש רק אותי תינוק עצבני, עגלה, וסליפי .
האולם של גני התערוכה פתאום נעשה שקט.
והתינוק הקטן והעצבני שלי יצא מהמנשא אל העגלה היקרה שעד אותו רגע שימשה בעיקר לשאת דברים. הסליפי ירד לריצפה והקטן נירדם…
מאז ועד היום ובמיוחד שבחוץ מזג האוויר נורא יש לנו פתרון . הוא יושב בסל של העגלה וזכה עד היום לבקר בכל מיני מדינות בעולם.
הוא הפך למתנה ללידה עבור אנשים אהובים עלינו ושינה הרבה משיגרות ההרגעה שלנו. לימים הילדים גדלו ואנחנו נותנים להם לשחק עם משטחי הסליפי באמפ. הוא הספיק להיות מסלול הליכה בסגרי הקורונה האחרונים, משחק קפיצה של 3 מקלות, משטח ישיבה לסייע בוויסות חושי של הילדים וקורת איזון לאימוני איזון.
אז אם אתם שואלים את עצמכם, מה איתי איפה הסליפיבאמפ שלי?
תוכלו למצוא אותו כאן.
להתראות,
שירה האחות שלכם במרחבי השינה.
מאת: שירה ריינר, אחות יועצת הנקה ושינה, ומדריכת הורים.





